זה כנראה יקרה גם לכם: מזוודה שאבדה

בעשור האחרון תעשיית התעופה והתיירות התקדמה מאוד, ובכל זאת כבודה שאובדת בשדות התעופה עולה לחברות התעופה ולחברות הביטוח הון עתק.

״בשנה שעברה אבדו 30 מיליון מזוודות, בעלות של 2.5 מיליארד דולר לחברות התעופה, מתוך 2 מיליארד נוסעים״ (דוח המזוודות של SITA, 2006). לפני כמה שבועות פתחה בריטיש איירווייז את טרמינל 5 וחוותה כשל תפעולי חמור: למעלה מ-28,000 מזוודות אבדו בפחות מ-48 שעות. ובכל זאת, אומרים נתוני InsureandGo, כמעט 200,000 נוסעים בריטים בחודש מאבדים או מאבדים זמנית את המזוודה, כך שהפיאסקו היה רק כפול מהרמה הרגילה.

הרשו לי להסביר את הבסיס: איך פועלת מערכת האיתור, מה זה ״אבוד לנצח״, מה זכויות הנוסע מול חברת התעופה, ומה לגבי תביעה משפטית.

איתור: כשמגלים בשדה התעופה שהמזוודה לא הגיעה, מגישים תלונה בחברת השירות הקרקעי. העובד משתמש בתג המזוודה שקיבלתם בצ׳ק-אין ובתיאור הפיזי שלכם, והמידע מוזן ידנית למערכת. מערכות BagMessage ו-WorldTracer מאפשרות למערכות המזוודות בשדות התעופה להחליף הודעות עם מערכות הצ׳ק-אין של חברות התעופה. במילים פשוטות: דיווח אובדן חייב להיפגש עם דיווח מציאה, אחרת אין התאמה.

כל נוסע 38 מאבד את מזוודתו, ו-20% מהן הופכות ל״אבודות לנצח״, כלומר בממוצע כל נוסע 190 לא יראה את המזוודה שלו לעולם. תקנות שדות התעופה קובעות שמחזיקים מזוודה אבודה שלושה חודשים, ובתקופה הזאת המערכות מנסות להתאים בין אבדה למציאה, והמכס יחד עם נציג חברת התעופה פותחים ובודקים את המזוודות כדי למצוא פרטים על הבעלים. אחרי שלושה חודשים: במדינות מסוימות המזוודות שלא אותרו מרוסקות, ובאחרות התכולה מחולקת: חלק נמכר במכרז ובגדים משומשים ניתנים לנזקקים. ויש שמועה שבמדינות מסוימות המזוודות ה״אבודות לנצח״ נמכרות במשקל, סגורות, למרבה המחיר.

זכויות הנוסע: לפי אמנת ורשה 1929 ופרוטוקול האג 1955 הנוסע זכאי לפיצוי מחברת התעופה. ב-24 השעות הראשונות: הוצאות ״עזרה ראשונה״ של 50 דולר (100 דולר במחלקות פרימיום). אחרי 24 שעות: 50% משווי הרכישה, עד מקסימום 200 דולר, בהתאם למחיר הכרטיס ולמחלקה. מזוודה ״אבודה לנצח״ מקבלת סכום מגוחך: 20-22 דולר לק״ג עד תקרה של 400 דולר, בלי קשר למה שהיה בה.

פעולה משפטית: אני שומע כל הזמן ״אני אתבע אותם״. אל תטרחו: בית המשפט לא יכול לחרוג מהתקרה של 400 דולר. האלטרנטיבה? ביטוח נסיעות. לדעתי יש לעדכן את האמנות מ-1929 ומ-1955, והכי מהר שאפשר.

הסיבות העיקריות לאובדן מזוודות: מגבלות המטוס (משקל, נפח אחסון, קיבולת דלק), תהליך הטיפול בשדה התעופה מהצ׳ק-אין דרך הביטחון אל המטוס וחזרה אל המסוע, קונקשנים קצרים ואבטחה.

העצות שלי:

  • נסעו קל
  • הוציאו ביטוח נסיעות, זה שווה את זה
  • קחו קונקשנים ארוכים יותר בין טיסות
  • אל תבצעו צ׳ק-אין למזוודה ״עד הסוף״: קחו אותה בין הטיסות, ודאו שהגיעה ליעד הביניים ובצעו צ׳ק-אין מחדש
  • ארזו תיק יד עם הדברים החיוניים ליעד הראשון

→ חזרה לבלוג