סכנות בדרכים

אני מחלק את הסכנות בטיול לשתי קטגוריות: סיכונים שאנו לוקחים במודע בלי לחשוב על ההשלכות, וסיכונים הנובעים מחוסר היכרות עם המציאות המקומית. (למשל, על מי שמטייל איתנו), ופעולות שאנחנו עושים בלי להכיר את המציאות במקום.

מקומות מסוכנים: יש אתרים רשמיים רבים שמייעצים אילו מדינות ואזורים אינם בטוחים למבקרים, וכולנו שומעים על האזהרות האחרונות של המטה לביטחון לאומי בנוגע לסיני. ועם זאת יש מדינות ברשימות שאנחנו, כישראלים, ״נהנים״ לטייל בהן, למשל קולומביה.

ספורט אתגרי: גם אני, כשהייתי צעיר וטיפש, עשיתי בפרו צניחה חופשית ממצוק בגובה 1,800 מטר אחרי שני ימי הכשרה בסיסית. היה כיף גדול, אבל האם זה היה חכם? כנראה לא. צלילה בלי רישיון וניסיון, נהיגה באופנוע בלי רישיון, רפטינג: בדקו את הציוד, את החברה, את הביטוח שיש לה, את צוות ההצלה, את המסלול ואת מזג האוויר.

חיות: קופים בנפאל ובהודו עלולים להיות אלימים ולקפוץ על האוכל שלכם. בקליפורניה דובים מריחים אוכל ברכב ופורצים אליו, אז ארזו את האוכל. וזכרו שקופים באפריקה נושאים מחלות.

סכנות טבע קיצוניות: כשאתם בהימלאיה, התייחסו לטבע בכבוד, לכו לאט, שתו, ואל תהיו גיבורים: הטבע חזק מכפי שאתם חושבים. בבוליביה, ״דרך המוות״ היא ירידה מסוכנת של 70 ק״מ מגובה 4,600 מטר לגובה 1,800. עד היום מתו שם יותר מ-13 צעירים ישראלים. בשביל מה?

מנהגים, מסורת ודת מקומיים: כבדו את המקומיים שאתם מבקרים אצלם והתלבשו בהתאם, זה משפיע מאוד על הביטחון שלכם. ראיתי תרמילאים צפוניים שמטיילים בלי בושה במקומות קדושים בודהיסטיים, הינדיים, מוסלמיים ויהודיים כאילו יצאו מהמקלחת. לפעמים זה מוביל גם להטרדות מיניות ופיזיות.

ביטוח: ודאו שאתם מכוסים, ואל תזלזלו בחשיבותו. מקווה שלא תצטרכו אותו, אבל אל תתחרטו שלא עשיתם.

תרופות: מה שאתם לוקחים בבית אינו זהה לזה שקונים שם. ה״רופא הסיני״ המקומי אינו תמיד ברמת הרופא בעיר שלכם. הריון: חשבו קדימה, כי תרופות מסוימות נגד מלריה מחייבות שלא להיכנס להריון במשך שנה לפחות. האם שווה לנסוע ליעדים כאלה לירח דבש?

בריאות ובתי חולים: לפני שאתם נכנסים לצרות, מצאו מלווה שאתם סומכים עליו. אם אתם מאושפזים, בן הזוג צריך להיות איתכם כל הזמן, כדי שלא תחזרו הביתה בלי כליה.

סמים: לא תמיד אתם יודעים שאתם המבריחים. בדקו היטב את הציוד, במיוחד לפני שדות תעופה ומעברי גבול: מבריחים חכמים מטמינים אצלכם סמים כדי לחצות איתם.

גניבה: כייסים ו״תיירי סמים״ עם אוכל (באוטובוסים בתאילנד).

העצה שלי: למדו על המדינה ועל העיר שאתם עומדים לבקר, על המנהגים ועל ההתנהגות החברתית. חשבו קדימה: יש לכם משפחה בבית שאכפת לה ודואגת. אל תתביישו לשאול מטייל אחר על החוויה שלו, אבל אל תהיו גיבורים, זה לא שווה את זה.

→ חזרה לבלוג